סבי נולד ב- 4.9.1922 בדרום אפריקה בעיר קרונשטד (Kroonstad). לאמו קראו טילי ולאביו זאב. לסבי היה 3 אחים, הרבט, איוון ובזל, סבי היה הכי גדול מבין שלושת האחים. סבי התחיל ללמוד בגיל 6 בבית הספר grey college שבעיר בלומפונטיין (Bloemfontein) שבדרום אפריקה. בימי ראשון סבי היה הולך אחר הצהריים לבונים, בשישי היה הולך לצופים, בשבת היה הולך לנחל שהיה קרוב לביתו והיה עושה שם קמפינג ופיקניקים עם חבריו, בשני, שלישי, רביעי וחמישי היה הולך לשחות, לשחק טניס, רגבי, קריקט ולרכוב באופניים. באותם ימים לא המציאו עדיין את הטלוויזיה, מחשב, DVD ואת הווידיאו. כאשר סבי היה צריך להתקשר לחבר היה צריך להתקשר למרכזיה ומשם היו מעבירים אותו למי שרצה להתקשר. כשסבי היה בן 10 אביו (זאב) קנה מכונית לראשונה. אביו ואמו עבדו בחנות רהיטים שאביו ניהל. כשסבי היה בן 13 למד בפנימייה לבנים בלבד. בגיל 18 למד להיות רוקח אבל הפסיק ללמוד אחרי 3 שנים כאשר התפרצה מלחמת העולם השנייה והתמנה להיות שם נווט מסוקים. בשנת 1972 התמנה לחבר במועצת העיר ולאחר 19 שנים, (ב- 1991) התמנה לראש העיר יוהנסברג (Johannesburg).
ב- 1994 אחרי פרישה עלה סבי לכפר סבא שבארץ ישראל. ועד היום הוא גר שם עם סבתי ברל.

הצג את מסלול חיי סבא אליוט קרצמר במפה גדולה יותר

אודות העיר שבה סבי אליוט גר לפני שעלה לארץ

יוהנסבורג נוסדה על ידי מתיישבים בורים בשנת 1886, עם גילוי מרבצי הזהב בריף ה"וויטוואטרסראנד" (Witwatersrand). השמועה על גילוי הזהב באזור עשתה כנפיים, ועיירת הכורים הקטנה גדלה במהירות עם הגעתם של רבבות מהגרים משאר אזורי הארץ והעולם במסגרת "בהלת הזהב". יוהנסבורג, כיתר שטחי הבורים, נכבשה על ידי הבריטים במלחמת הבורים השנייה (1899-1902), ונשארה בשליטתם עד שהעניקו הבריטים עצמאות לדרום אפריקה בשנת 1910. עם קבלת העצמאות, מוסדה ויועלה כריית הזהב תוך התפתחותה והתעשרותה של העיר, ואגב ניצול מחפיר של כוח עבודה שחור שהגיע מכל רחבי המדינה והיבשת. תחת שלטון האפרטהייד, נאסר על כוח העבודה השחור לגור בתחומי העיר, והוקמו עבורם עיירות עובדים בפאתי העיר. הידועה והגדולה בהם סווטו – Soweto, שהייתה לזירת התנגשויות בולטת בין השלטון הלבן לשחורים וחממה לגידול דור ההתנגדות למשטר האפרטהייד, ביניהם נלסון מנדלה. לאחר סיום האפרטהייד בתחילת שנות ה-90, בוטלה ההפרדה הממוסדת באזורי המגורים, ועיירות השחורים מוזגו לתוך שטח העיר. אחד התהליכים המאפיינים את דרום אפריקה בכלל ואת יוהנסבורג בפרט, עם תום האפרטהייד, הוא שינוי השמות האפרקאנריים (המנציחים מנהיגי עבר בורים על פי רוב) של מקומות, רחובות, מתקנים ומוסדות ציבור לשמות אפריקאיים, בעיקר בזולו וקוסה שהן שתי השפות הדומיננטיות בקרב השבטים הגדולים של המדינה. אחת הדוגמאות לכך היא שינוי שמו של נמל התעופה הבינלאומי של יוהנסבורג מ"נמל התעופה יאן סמאטס" ל"יוהנסבורג אינטרנשיונל", ולאחרונה שונה שמו שוב והפעם ל"נמל התעופה על שם אוליבר טאמבו". בשנים האחרונות נעשו מאמצים מצד השלטון השחור לשנות את שמה של יוהנסבורג ל"אגולי" (eGoli), שפירושו "עיר של זהב" בשפת זולו.ביוהנסבורג קהילה יהודית גדולה, ותיקה ומבוססת, המונה כ-55,000 איש – כשני שלישים מכלל יהודי דרום אפריקה. בעיר כ-50 בתי כנסת, ו-9 בתי ספר יהודיים. היהודים עוסקים בעיקר במסחר ומקצועות חופשיים, ומהווים את עמודי התווך של כלכלת העיר.